מטילות
פסל המטילה, ייצור היברידי של בעל חיים ומכונה, חיבור בין "טביעת" רגל וכלי לביצה. הרגל מייצגת את בעל החיים והכלי מייצג את התעשייה המנצלת את תוצרתו. התרנגולת מתחילה את חייה בכלוב קטן וצפוף, כמכונה העובדת במלוא הקצב, ומסיימת אותם כשהיא מפסיקה לייצר ביצים בקצב הנדרש.
המיצג מתאר ציר זמן התפתחותי בלול מטילות ומעלה לדיון את רווחתם של בעלי החיים בלולי סוללה.
האמנית צמחונית מגיל 3, עת אמה הראתה לה גידים ושרירים ברגל תרנגולת, בזמן אכילת שניצל.
כבר אז חיפשה עקיבות ושאלה, מהיכן מגיע האוכל לצלחת?
?מאיפה זה בא
הרומן שלי עם תרנגולות התחיל כשהייתי ילדה מאוד קטנה, אפילו לפני גיל 3. אמי היתה מגישה לי לארוחת צהריים שניצל עם תוספת, ואני אכלתי רק את התוספת ובשניצל עשיתי עבודת מחקר. אני זוכרת או עצמי מקלפת את שכבת הציפוי ומגיעה לחומר הלבן הלא ברור הזה שיש בתוכו חוטים, ואני פירקתי, נגעלתי והמשכתי לחפש, מה זה החוטים האלו? ממה זה עשוי? ובשום אופן לא הסכמתי להכניס את זה לפה. כשהכריחו אותי לאכול הייתי מוצאת דרך לזרוק את זה ולהחביא בעציצים.
יום אחד, אמי שהיתה מורה לטבע, חזרה הביתה ובידה רגל אמיתית של תרנגולת. היא לימדה על השרירים בכיתה והדגימה את תזוזת השריר בעזרת הרגל הזו. היא משכה בחוט בזרוע ואצבע זז, משכה בעוד אחד ואצבע אחרת זזה. "החוטים האלו הם הגידים" הסבירה לי, והם מזיזים את השרירים בגוף. אז כבר הבנתי, שהשניצל הזה שאני אוכלת, הוא שריר, והחוטים שנגעתי בהם הם הגידים. באותו הרגע ידעתי שבחיים יותר אני לא אגע בבשר. לא חשוב איך יקראו לו, עוף, שניצל, חזה, פרגית, שיפודים, המבורגר, שווארמה
